אסיה

יום 2: סינגפור מאת מו

Pin
Send
Share
Send


לאחר חקירה ארוכה ומפותלת, הצלחנו לגלות שהמדרכה ממנה יצא האוטובוס שלנו ממטרו נובנה הייתה ההפוכה ממלון. סוף סוף עלינו עם זה וכשעמדנו לשלם הנהג אמר לנו שאם לא היה לנו כרטיס מראש, עלינו לתת לו את התעריף המדויק, מכיוון שלנהגים אין שום שינוי. שני הכרטיסים הפשוטים עלו 2.40, והדבר הקטן ביותר שסחבנו היה שטר של 10 דולר. עדיין לא היה לנו זמן להגיב כשחצי אוטובוס קם כדי לעזור לנו לשלם, מספיק שיספקו לנו שינוי, אבל חלקם אפילו רצו לשלם לנו עבור הנסיעה! האמת היא שאם משהו מוערך כשאתה לא רחוק מהבית, זה טוב לבם של זרים, ואני יכול להבטיח לך שתושבי סינגפור ישימו לב בנושא זה. אם נניח בצד כי חלקם מכוונים פחות או יותר כמוני, וכשאתם מבקשים הנחיות תוכלו בסופו של דבר בצד השני של העיר, הכוונה היא טובה ועליכם להוריד את הכובע על החסד שאיתו מגישים לכם באשר אתם הולכים.

היעד הראשון שלנו באותו היום היה צ'ינאטאון. היה לנו המזל הרע שחגיגות השנה החדשה הסינית (שנת הנמר) הסתיימו רק בליל הגעתנו. ראש השנה הסיני ייחודי בצבעו ובמרהיבותו, וקיוויתי להתאים כמה מהאירועים. לבסוף לא הייתה לנו הזדמנות לראות טקס כלשהו במלואו, אך מכיוון שהרוח החגיגית נותנה מכות אחרונות, מצאנו את האריה הרוקד הזה זמנדנדו מנדרינות (סמל לשגשוג) ברחוב ליד צ'ינאטאון. ריקוד האריות הוא ריקוד ממוצא סיני, ומטרתו להבריח רוחות רעות. האריה חמוד מאוד ונעה בחן רב, אך כמובן שהנגנים המלווים אותו לא יודעים לסבול דציבלים. יותר מחמש דקות יכולות להיות קטלניות לבריאות האוזניים.

ריקוד אריות בצ'יינה טאון

CHINATOWN הוא כמו כל כך הרבה עיירות צ'יינה אחרות בשאר העולם, אך עם ההבדל שכפי שרוב האוכלוסייה ממוצא סיני, בסינגפור היא אמיתית עוד יותר, ורוכשת ממדים מרהיבים. חלק מרחובותיה מחולקים באופן נושאי: "רחוב שוק הלילה", "רחוב המסעדות" או "רחוב המקדש". מצאנו כל מיני חנויות ודוכנים, ולמרות שה- מקדש הינדו של מרימן זה היה בבנייה ולא יכולנו להיכנס, אם נוכל לבקר ב- בית תה בית סיני אופרה. סיפרו לנו על מסעדה המתמחה בג'וזות, ה בית אוכלים QUN ZHONG ברחוב ניל 21, שככל הנראה למצוץ לך את האצבעות (למרות שהם גם בסדר לך בגלל זה ;-p) אבל נראה ששנת הנמר לקחה לנו מאניה ומצאנו שהיא סגורה לחופשות השנה החדשה. למרות שרבים מאיתנו מכירים את גיוזה בגרסתה היפנית, מדובר למעשה במאכל טיפוסי מאוד של אוכל סיני נפוץ במיוחד בצפון המדינה. כמו במטבח היפני המסורתי, האוכל העיקרי הוא אורז לבן, שנלקח בכל אחת משלוש הארוחות, בצפון סין מוצעות גיוזות (בסינית משהו כמו ג'יוזו יבוטא) כמנה העיקרית, גם היא שלוש פעמים ביום הג'יאוזו נמצא בצפון סין מה האורז הלבן באזורים הדרומיים. זו הסיבה שכשצפון הסינים מגיעים ליפן, הם מופתעים לראות שאורז נאכל כאן מלווה בג'יוזות, והכל באותה ארוחה. אם לנסח זאת קצת קל להבין, זה כאילו נסענו לאיטליה ומצאנו את עצמנו אוכלים פאייה יחד עם ספגטי. אני לא יודע אם ההדמיה מאוד מצליחה, אבל זה הופך למשהו כזה.

לאחר הסלידה הראשונה שמוצאת את המסעדה המפורסמת סגורה, אנו ממשיכים בהליכה. עם כל כך הרבה חטיף לנשנוש לא היה קשה להרוג את החיידק עד שמצאנו מסעדה אחרת שנראתה גם מעניינת. הוא מסעדת יאם צ'ה, ברחוב טרנגאנו 20. המומחיות שלו היא DIM SUM סגנון סינגפור (את האחרון אני עדיין לא יודע למה התכוון). במקום לבחור להסתכל בתפריט / בתפריט, המלצרים עוברים עם עגלות מלאות בצלחות קטנות של סכום עמום. כך שתוכלו לראות אותם במו עיניכם ולא להסתפק בבחירות. כמובן שבכל שולחן יש מחירון כך שלא תבהלו ביציאה. השארנו מאוד שמחים עם התמורה לכסף, והאמת שלא אכפת לי לחזור על המסעדה אם יום אחד אחזור לסינגפור.

Pin
Send
Share
Send